בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' בלטורג בע"מ ואח'

החלטה

בקשת המבקש לפסילת דו"ח החוקר הפרטי שהוגש מטעם המשיבים 1-3, וכן את שני תצהירי העדות הראשית שהגישו המשיבים מטעם מר דניס מאזנשטיין ומר ראובן קמנקר.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, נקבע כדלקמן:

דו"ח החקירה

המדובר בדו"ח החקירה של החוקר הפרטי מר אמיר גלייברמן, אשר חקר את המשיב 3 וכן אנשים נוספים, והציג בדו"ח מסקנות המבוססות על חקירתם ועל עיון במסמכים שהוצגו בפניו.

אכן, דו"ח החקירה (בחלקו המתייחס לעדויות הנחקרים) מהווה עדות מפי השמועה, ואין ספק כי ללא זימונם של אותם אנשים הנזכרים בדו"ח לעדות בפני בית המשפט - אין לדו"ח זה כל משקל ראייתי. יתרה מכך, אף אם העדים יזומנו לעדות בפני בית המשפט - לא ברור מה יוסיף דו"ח החקירה לחקר האמת, שכן בית המשפט הוא שיסיק את מסקנותיו מעדויותיהם.

המשיבים טוענים כי אין החוקר הפרטי אינו בגדר מומחה, ועל כן דו"ח החקירה אינו מהווה חוות דעת מומחה ולמעשה מסקנותיו מהוות עדות סברה.

החוקר הפרטי מציין בשלהי דו"ח החקירה כי רכש את מומחיותו תוך כדי ניסיונו המקצועי כחוקר ובעל משרד חקירות. אמנם, הלכה היא כי אין מניעה שמומחה ירכוש את מומחיותו שלא בדרך פורמלית, אלא תוך כדי עבודה והתנסות - אולם ההכרעה האם אכן מדובר במומחה שעדותו אינה עדות סברה מסורה לשיקול דעת בית המשפט. על בית המשפט להכריע האם יוכל להפיק תועלת מפרי ניסיונו של אותו אדם בבואו להחליט בנושאים העומדים להכרעה לפניו (ר' ע"פ 436/88 עוזי רבינוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(1) 553, 555).

במקרה דנן, החוקר מציג עצמו כמי שרכש מומחיות בתחומי ההונאה, טוהר המידות ומעילות. איני סבורה כי ניתן לרכוש מומחיות בתחום זה עד כדי הסקת מסקנות מביצוע חקירות בלבד, ואף מבלי לחקור את האדם שנטען כי ביצע את ההונאה או המעילה. לפיכך נקבע כי דו"ח החקירה אינו עולה לכדי חוות דעת מומחה, ועל כן מסקנות החוקר בדו"ח מהוות עדות סברה.

יחד עם זאת, המגמה הכללית בפסיקה היא לצמצם ככל האפשר את תחומי איסור הקבילות ולהעביר את מרכז הכובד למישור המהימנות והמשקל, ולהערכה מהותית של הראיות על ידי בית המשפט (ר' קדמי, על הראיות, חלק שני, תש"ע-2009, 671-677).

אשר על כן, איני מוצאת לנכון בשלב זה לפסול את דו"ח החקירה בטענה של חוסר קבילות. יחד עם זאת, טענות המבקש יילקחו בחשבון באשר למשקלו הראייתי של הדו"ח, כמפורט לעיל.

התצהירים מטעם המשיבים

המבקש מבסס את בקשתו לפסילת התצהירים, בין היתר, על החלטת בית המשפט מיום 8.4.13, וטוען כי בית המשפט קבע ביחס לאותם מצהירים כי עניינם אינו רלוונטי לתובענה דנן.

בהחלטה מיום 8.4.13 נדונה חשיפת חשבונות של צדדים שלישיים במהלך גילוי מסמכים, למול טענה של חיסיון. השיקולים אשר יש לשקול בעניין זה שונים בתכלית מהשיקולים הרלוונטיים לבקשה דנן לפסילת התצהירים.

כל שנקבע בהחלטה זו, הוא כי באותו שלב לא הוכח כי המידע לגבי אותן חברות זרות חיוני לצורך קיומו של דיון הוגן, וודאי שלא נקבעו מסמרות באשר לרלוונטיות עדותם של המצהירים.

תצהירים של דניס מאזנשטיין וראובן קמנקר באים לתמוך בטענות המשיבים לאי הסדרים שבפעולת המבקש או מי מטעמו. אשר על כן, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי הם אינם רלוונטיים להגנת המשיבים, ואין מקום לפוסלם.

בעניין טענת המבקש כי מתנהלות תביעות מטעמו כנגד אותם מצהירים, יובהר כי בכל הנוגע לאמינותם - יוכל המבקש לטעון בסיכומיו.

הבקשה לזימון עדים

בתגובתם ביקשו המשיבים זימונם של עדים כמפורט בתגובה.

המבקש יגיש בקשה מסודרת לזימון העדים המפורטים בבקשתו, לרבות כתובתם המלאה ותוך התחייבות לשאת בשכרם.